קורס עברית תעסוקתית לעובדי משק במכון וייצמן למדע
פעמיים בשבוע אני שמה פעמיי, כמורה לעברית ב'
אולפן עדי' להגיע למכון ויצמן וללמד קבוצה של בנות שעלו לארץ במהלך שלושת העשורים האחרונים.
בנות מתימן, מאתיופיה, מהפיליפינים, מאוקראינה ובלרוס….
נשים באמצע החיים, עם ילדים ובחלקן אף עם נכדים. נשים טובות עם לב חם ומעל הכל, רצון ושאיפה
ללמוד את השפה העברית.
כולן דוברות את השפה, ברמה כזו או אחרת, ותפקידי כאן היה להקנות מיומנויות קריאה וכתיבה, העשרת אוצר המילים, והקפדה על דיבור וניסוח נכון במידת האפשר.
למידה מעשירה, למידה פוקחת אופקים, למידה הפותחת צוהר לעולמות שעד כה הן לא נחשפו אליהם.
הבנות ששמחו והתרגשו מכל מפגש לימוד, התמידו, שאלו, התעניינו, עבדו בחריצות יפה לבד וביחד, ומרביתן, לשמחתי הגדולה, אכן השיגו תוצאות מכובדות וראויות להערכה.
היום, רגע לפני סיום הקורס, כתבו לי התלמידות משפט קסם, שריגש אותי, שימח אותי, ואני רוצה לשתף אתכם בזה:
"השיעור הטוב ביותר לא נלמד מהספר, אלא מהלב של מורה כה נהדרת כמוך.
אנו אסירי תודה על התשוקה, המסירות והסבלנות שלך ללמד אותנו לקרוא ולכתוב ".
זה המקום גם להודות לכל מי שעוסק כאן איתי במלאכת הקודש , אם ישירות ואם בעקיפין, מלאכת הקניית השפה העברית כשפה שנייה,
נדבך חשוב להשתלבות בחברה הישראלית על כל גווניה. תודה ממני לאחראים, לממונים, לאולפן עדי, לתלמידות, על הכל.
נשוב ונתראה כמובן גם בעתיד, ומי יודע, אולי כבר בקורס הבא.
"השיעור הטוב ביותר לא נלמד מהספר, אלא מהלב של מורה כה נהדרת כמוך.
אנו אסירי תודה על התשוקה, המסירות והסבלנות שלך ללמד אותנו לקרוא ולכתוב "
כתבה המורה: סמדר מנדלסון