לוח השנה העברי: המפגש המופלא בין השמש והירח, חודשי השנה והחגים

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

בתקופה הקדומה התבססו על תצפיות אסטרונומיות, וכיום רובם נבנים לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה.

כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

באמצעות לוח השנה ניתן למצוא מידע רלוונטי מסוגים שונים, כגון: באיזה יום בשבוע חל תאריך מסוים, או: מתי חל חג או מועד מסוים.

לוח השנה העברי הוא אחד הלוחות העתיקים והמורכבים בעולם, המשלב בצורה מופלאה בין מחזוריות הירח ומחזוריות השמש. הוא משמר את המסורת היהודית ומקשר בין החגים, המועדים והעונות החקלאיות, ומאפשר לנו להתחבר למורשת אבותינו.

התפתחות לוח השנה העברי

מסורות שונות של לוח שנה באזור ישראל הקדומה

ארכיאולוגים מעריכים שבאזור ישראל פעלו במקביל מספר לוחות שנה, אשר מועד תחילתם משתנה בין האביב לסתיו, ושמות החודשים בהם שונים לפי מסורות שונות.

לאורך ההיסטוריה התקיימו באזור ארץ ישראל וסביבתה מספר מסורות של לוחות שנה, שהשפיעו זו על זו ותרמו להתפתחות הלוח העברי כפי שאנו מכירים אותו היום:

מהלוח המקראי ללוח העברי המודרני

לוח השנה המקראי מציין את שמות החודשים במספרים סדורים: החודש הראשון, החודש השני וכן הלאה.

החודש הראשון בו מתחיל בעונת האביב, (כיום ניסן) נקרא בשם 'החודש הראשון'. בעוד בלוח השנה העברי הנהוג כיום החודש העברי הראשון מתחיל בעונת הסתיו ונקרא בשם חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי (במקרא הוא מכונה בשם 'החודש השביעי').

עם התבססות הלוח העברי הנוכחי בתקופת בית שני, נוצר השילוב הייחודי בין מחזור הירח לשנת השמש, ונקבעו כללי העיבור המורכבים שמאפשרים לשמור על מועדי החגים בעונותיהם.

המבנה הייחודי של הלוח העברי

השילוב בין שנת שמש וחודשי ירח

השנה העברית מונה שנים עשר חודשים, היא מתחילה בעונת הסתיו.

חודשי השנה מבוססים על מחזור הירח, אורכו ממולד ירח עד למולד ירח הבא אחריו. יֶרַח בעברית היא מילה נרדפת לחודש ודומה בצליל למילה יָרֵחַ.

המיוחד בלוח העברי הוא שילוב של שני היסודות המרכיבים אותו: החודש והשנה.

חודש עברי מבוסס על הירח ואילו השנה העברית היא שנת שמש, כדי שכל מועדינו יחולו בעונות קבועות בשנה.

עקרון עיבור השנה

כדי לבסס את החודש העברי על הירח ולשמור את השנה העברית כשנת שמש מצאו חכמינו פתרון הנקרא בשם: עיבור השנה. הבעיה הניצבה בפניהם הייתה בהפרש שבין מספרם המצטבר של 12 החודשים העבריים לבין מספרם המצטבר של ימי שנת השמש העומד על 11 יום.

חכמינו פתרו בעיה זו על ידי קביעת עיבור שנה אחת לשלוש שנים בממוצע. עיבור מלשון לְעַבֵּר (להיות בהיריון). זאת בדרך של הוספה לשנה של 12 חודשי ירח חודש שלם, ואז יהיו בשנה זו 13 חודשי ירח. בדרך זו יישמר החודש כחודש ירחי, והשנה הממוצעת תישמר כשנה שמשית. החודש שנבחר לעיבור השנה הוא אדר, ובשנה מְעֻבֶּרֶת אנו מציינים בלוח השנה את אדר א' ואת אדר ב'.

חודשי השנה העברית ומקור שמות החודשים העבריים

שמות החודשים העבריים המוכרים לנו היום לא מופיעים בתורה, שמות החודשים צוינו במספרים סדורים בלבד. השמות שאנו משתמשים בהם כיום הגיעו מבבל והתקבעו לאחר גלות בבל:

תשרי - מקורו ב"תשריתו" הבבלי, שמשמעותו התחלה או ראשית.

חשוון - שמו המלא הוא "מרחשוון", שמקורו ב"ורחסמנו" הבבלי, חודש השמיני.

כסלו - מקורו ב"כיסלימו" הבבלי.

טבת - מקורו ב"טבתו" הבבלי, קשור בטבילה ומים.

שבט - מקורו ב"שבאטו" הבבלי, קשור בשבט (מטה) או מכה.

אדר - מקורו ב"אדרו" הבבלי, הקשור במושגים של עוצמה וגבורה.

ניסן - מקורו במילה האכדית "ניסאנו", המציינת פריחה והתחדשות, מתאים לעונת האביב.

אייר - מקורו ב"אייארו" הבבלי, הקשור לזוהר ואור.

סיוון - מקורו ב"סימאנו" הבבלי, שעשוי להיות קשור לעונת הקציר.

תמוז - על שם האל הבבלי "דומוזי" או "תמוז", אל הפוריות.

אב - מקורו בבבלית "אבו", חודש האש או אור השמש, תואם את האקלים החם.

אלול - מקורו ב"אולולו" הבבלי, קשור בטיהור והיטהרות.

מעניין לציין כי בתנ"ך מוזכרים ארבעה שמות חודשים עבריים/כנעניים קדומים: אביב, זיו, איתנים ובול, המציינים את עונות השנה ותופעות טבע, אך שמות אלה יצאו משימוש עם קבלת השמות הבבליים. 

חגים ומועדים בלוח העברי וקשרם לעונות השנה

מעגל השנה היהודי מבוסס על חודשי השנה העברית וחגי ישראל מקושרים לעונות השנה. כך ראש השנה נחגג בסתיו עם עונת הזריעה, כמו גם חג הסוכות הנקרא גם בשם חג האסיף המזכיר את איסוף פירות הקיץ החולף יחד עם פירות הסתיו החדשים.

כמו כן מועד ראש השנה לאילנות, הוא ט"ו בשבט, אשר שמו קובע בוודאות את מועדו האחד, הרי הוא ט"ו בשבט. לא פחות משמעותי לחגוג את חג הפסח בבוא האביב ואת חג השבועות בעונת הקציר טרם בוא ימי הקיץ הלוהטים.

כדי לשמור על מועדים קבועים בלוח השנה העברית מדי כמה שנים מופיעה שנה מעוברת, וכך החגים נשמרים בעונות המתאימות להם בטבע ובמסורת.

על חודשי השנה העברית תוכלו ללמוד אצלנו באולפן עדי בשיעורינו ולקרוא בספר 'במעגל החודשים' המגולל את סיפורם של חגים ומועדים בישראל, וכולל קטעי קריאה מנוקדים בצד ציורים מאת הצייר צבי ברגר.

הקורס הדיגיטלי 'במעגל החודשים' מוקדש כולו ללימוד על חודשי השנה העברית ועל משמעות שמותם המקוריים.
הצטרפו לקורס שלנו ולמדו עברית דרך לוח השנה העברי, חגי ישראל והתרבות היהודית. היכנסו ל-3 ימי לימוד חינם>